פסק-דין בתיק ב"ל 19177-07-10

1.         השאלה השנויה במחלוקת בתיק זה היא- מהו מעמדה של גב' יוליה גומוש (להלן: "התובעת") בעסק לייצור תכשיטים של בעלה מר מיכאל גומוש (להלן: "התובע") בשנים 2011- 2008; האם יש לראותה כעצמאית כטענת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), או שמא יש לראותה כעובדת שכירה, כטענת התובעים?

השתלשלות העניינים בתיק:

2.         התובעת והתובע נשואים.

3.         החל מחודש 3/06 לתובע עסק לייצור תכשיטים (להלן: "העסק").

4.         החל מחודש 1/08 דווחה התובעת כעובדת שכירה בעסק.

5.         במקביל לפעילותה ועבודתה בעסק, עבדה התובעת בעבודות הקשורות לתחום הסוציולוגיה וסטטיסטיקה.

6.         ביום 7/2/10 הודיע הנתבע לתובע, כי בהתאם לבדיקה שנערכה בעניינו, הוחלט לקבוע את מעמדה של התובעת בעסק ייצור התכשיטים כמתאימה יותר לעבודת עצמאית, עם הכנסות משותפות (נספחי כתב התביעה).

7.         ביום 14/7/10 הגישו התובעים, שאינם מיוצגים בהליך זה, תביעתם לבית הדין.

8.         לטענת התובעת, בין היתר, היא הייתה עובדת שכירה בעסק בשנים 2011- 2008; משכורתה של התובעת השתנתה בהתאם להיקף עבודתה ולא הייתה תלויה ברווחיות העסק.

9.         לטענת הנתבע, מעמדה של התובעת הינו כשל עצמאית בעסקה שלה ושל התובע; לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לתובע; התובעת לא עבדה בימים ובשעות קבועים; לא הועסק עובד אחר במקום התובעת לאחר סיום עבודתה; התשלומים ששולמו לתובעת לא נשאו אופי של שכר.

דיון והכרעה

10.        סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

" "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

11.        בעניין זה, נקבע כי אין בקרבה משפחתית כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד- מעביד. אולם, כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר, כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי וכדומה ( דב"ע לג/ 108- 0 המוסד נ' שרה כץ, פד"ע 31 ; דב"ע נג/ 78- 0 חוה פייגלשטוק נ' המוסד, פד"ע כו 283 ; דב"ע נה/ 295- 0 המוסד נ' רחל אזולאי, עבודה ארצי כט (2) 266 ; עבל 166/99 חיה שחר נ' המוסד, עבודה ארצי לג (71) 28).נ

12.        כמו כן, יש לבחון האם מעשיו של בן המשפחה חרגו "מעזרה משפחתית", שאם לא כן, לא נקשרו יחסי עובד מעביד בין הצדדים לעניין חוק הביטוח הלאומי (עב"ל 20034/98 המוסד נ' שמואל הרצליך, עבודה ארצי לב (3) 365; עב"ל 217/97 המוסד נ' רות שוורץ עבודה ארצי לב (6) 365; עב"ל 373/97 שושנה שוורץ נ' המוסד, עבודה ארצי לג(50) 23).

13.        הפסיקה קבעה שני תנאים מצטברים, שצריך שיתמלאו, על מנת ש"בן משפחה" שאין בינו לבין מפעל יחסי עובד- מעביד, ייחשב כעובד. האחד- עבודה במפעל באופן סדיר, והשני- אילולא נעשתה העבודה על ידי אותו קרוב- הייתה נעשית בידי עובד ( דב"ע מז/ 6-0 מרדכי סרוסי נ' המוסד, פד"ע יח 434).

14.        לטענת התובעת, התקיימו בינה לבין התובע, יחסי עובד ומעביד מחודש 1/08 ועד לחודש 6/11 שאז סיימה עבודתה.

            כתימוכין לטענתה זו, הציגו התובעים לפני בית הדין, בין היתר, את המסמכים הבאים:

א.         הזמנות של גולן גודקס;

ב.         חשבוניות שונות של העסק;